השתלת איברים

תחום השתלת האיברים בישראל הולך ומתפתח בשנים האחרונות, ואיתו גם גוברת הנכונות לתרומת איברים. אם בעבר, הסיכויים לשרוד לאחר הליך ההשתלה היו מזעריים, הרי שכיום עם התפתחות הטכנולוגיה והתפתחות הרפואה, הסיכויים לכך השתפרו משמעותית והם מקנים לרוב החולים חיים תקינים ונורמאליים.

לא אחת, אנו נתקלים בכתבות על חולים צעירים ומבוגרים שחזרו לחיים לאחר השתלת כבד, לבלב, או תרומת כליה. מדי שנה מבוצעות בישראל כ- 250 השתלות, בעוד שברשימת ההמתנה להשתלה (המתנהלת על פי עקרונות הקצאת איברים) נכון לשנת 2011 ממתינים כ- 1000 חולים. כיום ניתן להשתיל כ- 21 סוגי איברים, חלקי איברים ורקמות.

תורם חי ותורם מת

השתלת איברים הינה פעולה כירורגית שבמהלכה מחליפים איברים, חלקי איברים או רקמות שנפגמו ואינם מתפקדים עוד, באיברים תקינים המאפשרים לחולים להמשיך בחייהם. השתלת איברים יכולה להתבצע בכמה אופנים: באמצעות תורם חי קרוב משפחה או זר, או באמצעות תורם מת.

השתלת איברים המתאפשרת באמצעות תורם חי נעשית רק כאשר התורם יכול להמשיך לחיות חיים תקינים ללא אותו איבר או חלק מהאיבר שנתרם. האיברים והרקמות המתקבלים על ידי התורם החי הם: כליה, ריאה, מוח העצם, דם, כלי דם ואונת כבד.

תרומת איברים מנפטר, מתאפשרת רק לאחר שהוגדר כמת ( ליבו נדם או מת ממוות מוחי) על ידי רופאים אובייקטיבים אשר אין להם נגיעה בהליך תרומת האיברים ובנוכחות איש דת, ובתנאי שאפשר זאת טרם מותו (חתם על כרטיס אדי), או משפחתו אישרה זאת לאחר מותו.

לפני תהליך ההשתלה, איבריו של המת נבדקים ובמידה והם נמצאים כשירים ללא מחלות ובעיות רפואיות שעלולות לסכן את החולה, ההשתלה מתבצעת. בין איבריו של המת המאפשרים השתלה: קרנית, לב, מסתמי לב, ריאות, כליות, כבד, עור ועצמות והשתלת לבלב.

פרמטרים להצלחת ההשתלה

כאמור, סיכויי ההצלחה של ניתוחי השתלות האיברים השתפרו במהלך השנים, אך יחד עם זאת, ההשתלה תלויה במספר פרמטרים משמעותיים: סיווג רקמות – האם יש התאמה בין התורם לחולה, תרומת של קרוב משפחה או אדם זר, תזמון ההשתלה, פעילות תרופת ציקלוספורין שתפקידה לרסן את המערכת החיסונית על מנת שלא תדחה את האיבר המושתל ועוד.

השתלת איברים לפי ההלכה היהודית

על אף המודעות ההולכת וגוברת להשתלת איברים בישראל, אחוז התורמים היהודים הינו מזערי משמעותית וחולים רבים הממתינים להשתלת איברים, מסיימים את חייהם בטרם עת. נכון לרגע זה, רק 4 אחוז מאוכלוסיית מדינת ישראל חתמו על כרטיס אדי, המאפשר תרומת איברים. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בתפיסה הדתית שאנשים מאמצים – לא לפגוע בערכי הדת והיהדות.

ההלכה הדתית מערימה קשיים על תחום השתלת האיברים, בעיקר כאשר מדובר בתרומת מאדם שנפטר. המחלוקת העיקרית בנושא היא סביב קביעת מוות מוחי. ישנם רבנים שטוענים כי מוות מוחי אינו מוות, וכל עוד ליבו של האדם פועם, הוא אינו מת ולכן אין לקחת ממנו איברים להשתלה. מנגד, הרבנות הראשית לישראל קבעה כי במקרים בהם הוכח כי גזע המוח של החולה נהרס כליל, ניתן לאפשר תרומת איברים. מחלוקת זו עדיין לא הגיע על פתרונה, מה שמסביר את השיעור הנמוך בתרומות איברים בישראל.